יונ 30, 2017
יונ 30, 2017

תובנות מאחד מאמני ההימורים הגדולים ביותר בהיסטוריה

תובנות מאחד מאמני ההימורים הגדולים ביותר בהיסטוריה

טיטאניק תומפסון נחשב לאחד מהמהמרים הגדולים ביותר, בעידן שבו הימורים נחשבו לתעלול אחד גדול. שווה לקרוא על התעלולים שלו רק בזכות הגאונות והצבעוניות שלהם, אך מהמרים בעידן הדיגיטלי גם יכולים להפיק מהם תובנות רבות. בכתבה הזו נספר בהרחבה על אחד מאמני ההימורים הגדולים ביותר בהיסטוריה.

אלווין "טיטאניק" תומפסון נולד בשלהי המאה ה-19, בעיירה קטנה ומנומנמת במיזורי, והפך מנער שהטיל מטבעות במרפסת ביתו לאחד מאמני ההימורים הגדולים ביותר בהיסטוריה.

תומפסון היה גם שחקן פוקר מיומן, אמן קוביות וקלפים ושחקן גולף מוכשר שחבט היטב בשתי הידיים. עם זאת, הוא העדיף לא להתחרות בטורנירים מקצועיים של ה-PGA מכיוון שמבחינתו הפרסים שהוענקו בהם היו "קיצוץ במשכורת". הוא תר את ארה"ב לאורכה ולרוחבה בחיפוש אחר מטרות לתעלולי הימורים, כשבתא המטען של רכבו שק מחבטי גולף - לשמאליים ולימניים - וגם כדור באולינג, פרסות, רובה וערימה של כסף מזומן.

הקורבנות שלו היו העשירים והמפורסמים, או למעשה כל מי שהיה מספיק טיפש כדי להתערב איתו בקוביות, גולף, פוקר, הטלת מטבע או כל התערבות אקזוטית ורברבנית אחרת שלו.

עידן שונה, אותו משחק

למרות שטיטאניק תומפסון היה הרבה יותר מסתם אגדה, רבים מהסיפורים על התעלולים שלו השתכללו עם הזמן והפכו לאגדות מודרניות, כולל הסיפור על הדרך שבה הוא קיבל את הכינוי טיטאניק. האגדה מספרת שקראו לו טיטאניק בגלל שהוא הצליח להימלט מהספינה הטובעת על ידי כך שהתחפש לאישה.

בזכות היכולות המתמטיות, הבנת הסמנטיקה של ההימורים, תשומת הלב לפרטים ולתזמון, וגם ההבנה הנהדרת בשפת גוף, הוא הקדים את זמנו בהרבה מבחינת ניצול חולשות התנהגותיות.

אך האמת היא שהכינוי טיטאניק דבק בו בגלל אחת מההתערבויות שהפכו אותו למפורסם. התעלולים שלו מבדרים מאוד בגלל ההומור והגאונות שטמונים בהם, אך הם גם מדגימים היטב איך להמר עם יתרון, מסר שאנחנו חוזרים עליו כמו מנטרה במשאבי ההימורים שלנו.

במובן הזה, טיטאניק הקדים את זמנו בהרבה. לא הייתה לו השכלה פורמלית - למעשה הוא היה אנאלפבית - אבל הוא ניחן בהבנה פנימית מעמיקה באופן שבו עולם ההימורים פועל. ההבנה זו, יחד עם המון מחקר וניסיון, עזרה לו לדעת מתי הסיכויים היו לטובתו כדי להשיג יתרון ולשמור עליו.

עם הזמן הוא שאף ליותר, ולכן שכר את שירותיו של פרופ' למתמטיקה לשעבר מאוניברסיטת קולומביה, פטריק מק'אלי, כדי שיעביר לו קורס מזורז במתמטיקה של יחסי הזכייה בהימורים. הוא התעניין במיוחד בהסתברויות של הימורים שנוגדים את האינטואיציה במשחקי קוביות, פוקר והטלת מטבע. הוא ראה בהם דרך לקטוף פירות רבים במכה אחת, במיוחד כהימורים צדדיים.

אלווין גירד את פני השטח של הפסיכולוגיה ההתנהגותית בלי שהוא ידע זאת בכלל. אותה פסיכולוגיה התנהגותית שזיכתה את דניאל כהנמן ועמוס טברסקי בפרס נובל יותר מ-50 שנה אחר כך.

טיטאניק תומפסון הטביע את כולם

אחרי עבודה צדדית כעוזר בתערוכת ירי נודדת, תומפסון מצא את עצמו בשנת 1912 בג'ופלין, מיזורי - פחות או יותר סביב הזמן שבו ספינת הטיטאניק טבעה והטביעה את חותמה בהיסטוריה. שם הוא ביצע תעלולי הימורים באולם ביליארד בשם סנו קלארקס, בסכומים שהיו שווי ערך למשכורת השנתית הממוצעת באותה תקופה. לפי הביוגרפיה המעולה שכתב קווין קוק, טיטאניק היה בדרכו החוצה כשראה שלט שבו כתוב "200 דולר לכל מי שיכול לקפוץ מעל שולחן הביליארד החדש שלי".

טיטאניק תומפסון הבין שחשוב לדעת מתי הסיכויים הם לטובתו כדי להשיג יתרון ולשמור עליו.

עבור שחקן הביליארד הממוצע השלט הזה היה סתם בדיחה רטורית, אבל בשביל טיטאניק זה היה אתגר. דרך נהדרת להראות את חוכמתו ויכולותיו הפיזיות יוצאות הדופן. אך היכולת האמיתית שלו הייתה לדעת מתי הימור שנתפס כבלתי אפשרי, כמו קפיצה מעל שולחן ביליארד, יכול להיות לטובתו אם מסתכלים עליו מזווית אחרת.

"אני יכול לעשות זאת", הוא התרברב מול קהל מקומי שלעג לו. האנשים באולם סנו קלארקס חשבו שגם אם איכשהו הוא יצליח לבצע את התעלול ולזנק כמו הרקולס מעל השולחן, האתגר פשוט לא יהיה משתלם. הפציעות שהוא יספוג כתוצאה מהקפיצה לא יצדיקו את הפרס - שלא לדבר על כך שהוא כנראה בכלל ייכשל. 

תומפסון יצא החוצה והשאיר את כל הספקנים להניח שהוא הושפל וברח עם הזנב בין הרגליים. להפתעתם, 10 דקות אחר כך הוא חזר כשהוא גורר מאחוריו מזרון שקנה ממוטל סמוך.

הוא קפץ מעל השולחן והמזרון בלם את הנפילה. בזכות הקפיצה הזו הוא הרוויח 200 דולר וגם את הכינוי שדבק בו לכל החיים. טיטאניק - כי לפי סנו קלארק, הבעלים של האולם, "הוא הטביע את כולם".

אחד מהתעלולים האהובים והביזאריים ביותר של טיטאניק כללו זריקת בוטן, אגוז או פרי כלשהו מעל בניין.

תומפסון לא שתה או עישן, אלא רק חי כדי להמר. הריגוש היה חשוב לו יותר מאשר הכסף, והוא נפטר כמעט חסר כל, עם רק 400 דולר מוטמנים בגרב. הוא היה תלמיד חרוץ של כל פן ומובן בהימורים. למהמרים הלקח כאן הוא ליהנות מהאנקדוטות, להעריך את היכולות הייחודיות שלו אבל לא להתעלם מהמגרעות.

בזכות היכולות המתמטיות, הבנת הסמנטיקה של ההימורים, תשומת הלב לפרטים ולתזמון, וגם ההבנה הנהדרת בשפת גוף, הוא הקדים את זמנו בהרבה מבחינת ניצול חולשות התנהגותיות.

20 מייל לג'ופלין

כמעט את כל זמנו טיטאניק תומפסון העביר בחברת מהמרים אחרים. הוא ניחן ביכולת למצוא הימורים מעניינים גם במצבים רגילים או משמימים - או לפחות לגרום להם להיראות מעניינים. אמנות העמדת הפנים וההכנה הקפדנית מילאו תפקיד מרכזי באחד מהתעלולים המפורסמים ביותר שלו.

יום אחד הוא חזר בחזרה לג'ופלין מטיול דיג עם שני שחקני פוקר - ביני בנסון והיקורי מק'קאלו. במהלך הנסיעה השלושה חלפו על פני חבורת פועלים שהתקינו שלט חדש "20 מייל לג'ופלין".

בפעם הבאה שהשלושה נסעו לדוג, תומפסון שיכר אותם כהוגן ובדרך חזרה אמר שהשלט טועה ושאין סיכוי שהעיירה נמצאת במרחק של 20 מייל.

"בטח שכן. הרשויות מאוד נזהרות בדברים כאלה", אמר ביני.

"אני מתערב איתך על 100 דולר שהמרחק הוא לא יותר מ-15 מייל", ענה לו תומפסון.

"אני מתערב איתך על 500 דולר שאתה טועה", בנסון ירה בחזרה לעברו. חשוב לציין שבאותה תקופה, 500 דולר היו יותר ממשכורת חודשית נאה.

"גם אני מוכן לשים 500 דולר", הצטרף מק'קאלו.

"סגרנו. מתערבים", הוא ענה, וההתערבות יצאה לדרך. 

מאותו רגע הם נסעו בדממה חזרה לעיירה. העיניים שלהם לא זזו ממד הקילומטראז' של הרכב, שהראה שאכן המרחק לא היה יותר מ-15 מייל. השניים קיללו את מחלקת השילוט, שילמו לטיטאניק את הכסף, ונשבעו לא להתערב איתו יותר.

מה שבנסון ומק'קאלו לא ידעו הוא שטיטאניק שילם למישהו כדי שיסיע אותו מג'ופלין לשלט, ואז הוא חפר אותו החוצה וקירב את השלט חמישה מייל לכיוון העיירה. האנקדוטה הזו מתארת בצורה יפהפייה את הכישרון של תומפסון למצוא הימור לטובתו בכל מצב. המוטיבציה שלו הייתה כסף. הגאונות וההון שלו סיפקו לו את האמצעי - והוא רק היה צריך לחכות שההזדמנות תצוץ. במשך 50 השנים הבאות צצו שפע הזדמנויות. אלו הן רק חלק ממבחר עשיר:

תרגיל הדמקה

טיטאניק שמע שלוק רנפרו, אלוף דמקה מקומי מקנזס, הציע 10,000 דולר לכל מי שיצליח לנצח אותו. למרות שבקושי היה לו ניסיון במשחק, הוא החליט להיענות לאתגר. טיטאניק ישב עצבני ומגושם מול האלוף, אך הצליח לזכות ביתרון וגרר את המשחק עוד ועוד רק בשביל הכיף. מה שרנפרו לא ידע הוא שאלוף שחמט בשם הארי ליברמן הציץ דרך חור בתקרה ועזר לטיטאניק באמצעות מכשיר אלקטרוני שהיה מחובר לו לרגל.

פרסת המזל

במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 הטלת פרסות הייתה ספורט פופולרי. תומפסון שמע שמטיל פרסות בשם פרנק ג'קסון קרא לאנשים לאתגר אותו לדו-קרב על כל סכום שהוא. לתומפסון לא היה רקע מיוחד בהטלת פרסות, למרות שתנועת היד ואלמנטים נוספים בספורט הזה דומים לבאולינג, אך כמובן שהוא החליט להיענות לאתגר. הוא נסע לדה מוין, עיר הבירה של איווה, הכין לעצמו מגרש בסמטה מחוץ לבית המלון והחל להתאמן. 

למהמרים שלא מבינים את המתמטיקה הבסיסית, אך לא טבעית, שמאחורי ההסתברות הבסיסית, יהיה קשה כמו לאדם עם רגל אחת שמשתתף בתחרות בעיטות בתחת. צ'ארלי מונגר

טיטאניק הטיל בכוונה כמה פרסות רחוק מהמטרה והצליח לשכנע את ג'קסון להתערב איתו על 10,000 דולר. משם טיטאניק לא החטיא אף הטלה, בעוד שהאלוף היה רחוק בכרגל בכל פעם. בכעס רב הוא הודה בהפסד ושילם. הוא לא ידע שבמגרש של טיטאניק - שבו הוא התאמן כל כך הרבה שעות - המטרה הייתה במרחק של 41 רגל, במקום המרחק התקני של 40 רגל.

זריקת בוטן מעל בניין

אחד מהתעלולים האהובים והביזאריים ביותר של טיטאניק כללו זריקת בוטן, אגוז או פרי כלשהו מעל בניין. אפשר להבין למה הקורבנות לא האמינו שהוא יצליח ופעם אחר פעם נענו לאתגר, כולל אל קפונה המפורסם. מה שהם לא ידעו הוא שתומפסון שילם למוכר פירות כדי שיביא לו פרי שבתוכו מוטמנת עופרת, כך שהפרי יהיה מספיק כבד. עם זאת, קפונה חשד בו והתעקש שהם ימעכו את הלימון, הפרי ששימש בהתערבות הזו. למזלו של טיטאניק בזכות זריזות ידיים הוא הצליח להחליף את הפרי ברגע האחרון ולנצח גם בהתערבות הזו.

לפעמים הניצחון בהתערבות היה טמון בניסוח שלה. כך למשל, הוא היה אומר "אני מתערב שאוכל לגרום לאבטיח להגיע לגג הבניין" ואז עולה במעלית או במדרגות החירום עם הפרי ביד.

ראש בראש מול אלוף איגרוף

פעם אחת, כשתומפסון שהה בעיירה פרנץ' ליק באינדיאנה, הוא פגש אלוף איגרוף חמום מוח עם אגו גדול שהפך אותו לקורבן המושלם. הוא התערב איתו על 1,000 דולר על כך שהאלוף לא יצליח להפיל אותו כששניהם עומדים על אותו עיתון. לאלוף האיגרוף זה נראה כמו כסף קל - כמו תמיד - עד שתומפסון הניח את העיתון המקומי פרוש לאורך מפתן הדלת, נעמד עליו כך שהשניים עמדו מילולית ראש בראש, ואז ירד מהעיתון בלי שהאלוף הספיק להפיל אותו. ללא ספק כסף קל.

החיפוש אחר היתרון לא השתנה

כשטיטאניק תומפסון נולד בארה"ב היו רק 10 מייל של כבישים סלולים. אך כשהקריירה שלו כבר דעכה בשנות ה-70, הפנים שלו היו מוכרות בכל מקום בווגאס, כך שרוב היתרון שלו נעלם. כיום עולם ההימורים השתנה והפך לפעילות נפוצה שאנשים עושים גם בשביל הכיף. מנגד, המהמרים המקצועיים הפכו להרבה יותר מתוחכמים. אף על פי כן, החיפוש אחר היתרון לא השתנה. רק הדרכים להשיג אותו.

טיטאניק תומפסון ודאי היה מרוצה מאוד מהמתמטיקאי הרומני סטפן מנדרל, אשר קנה בשנות ה-70 כרטיסים עם כל שילוב מספרים אפשרי להגרלת לוטו שבה באופן יוצא דופן התוחלת הייתה חיובית. הוא פרש כמיליונר וחי באי באוקיינוס השקט.

המוטיבציה של תומפסון הייתה כסף. הגאונות וההון שלו סיפקו לו את האמצעי - והוא רק היה צריך לחכות שההזדמנות תצוץ.

דוגמה צבעונית נוספת למציאת היתרון מגיעה אלינו משנות ה-90 בבריטניה - ועוסקת באינטואיציה, שעליה אנחנו מדברים כאן. חבורה של מהמרים פיקחים ניצלו את חוסר ההבנה של סוכנות הימורים עצמאית בהסתברות להכנסת הכדור במכה אחת בגולף. הסוכנות הציעה יחסי זכייה שרחוקים מאוד מההסתברות האמיתית, ונענשה כהוגן על כך.

בראיון שלנו עם לואיס דיונג, מהמר ספורט מפורסם, הוא מספר על תור הזהב של מציאת היתרון בהימורים למי שידע איפה לחפש, ומסכם בכך שהתקופה והשיטות השתנו. עם זאת, למהמרים יש עדיין הזדמנויות רבות להרוויח - אם המטרה היא כמובן להרוויח - שלא דורשות מהם לחפור שלטי דרכים, אלא רק את אותה מידה של מסירות ואמונה עצמית, והבנה מתי יחסי הזכייה לטובתם. הציטוט הבא ממשקיע מפורסם בשם צ'ארלי מונגר, יד ימינו של וורן באפט, מעביר את המסר הזה בצורה הטובה ביותר:

"למהמרים שלא מבינים את המתמטיקה הבסיסית, אך לא טבעית, שמאחורי ההסתברות הבסיסית, יהיה קשה כמו לאדם עם רגל אחת שמשתתף בתחרות בעיטות בתחת".

טיטאניק ידע את זה, ותמיד חיפש את אותו אדם עם רגל אחת. אם אתם רוצים להישאר עם שתי רגליים על הקרקע, כדאי שתבינו איך הימורים פועלים או שתהמרו רק בשביל הכיף.

משאבי הימורים - משפרים את יכולות ההימור שלך

משאבי ההימורים של פינקל הם אחד מהאוספים המקיפים ביותר של עצות מקצועיות להימורים שאפשר למצוא באינטרנט. אנו מספקים עצות לכל רמות הניסיון, במטרה אחת פשוטה - לשפר את היכולת שלך להמר בצורה מושכלת.