האם לאינטואיציה יש מקום בהימורי ספורט?

אינטואיציה וביג דאטה

מגבלות האינטואיציה

האם יש מקום לאינטואיציה בהימורי ספורט?

האם לאינטואיציה יש מקום בהימורי ספורט?

הרבה מהמרים "חובבים" בוחרים את ההימורים שלהם לפי "תחושת בטן" – כלומר, מה שהם חושבים שיקרה – אבל מהמרים שרוצים להרוויח לא בהכרח אוהבים את השיטה הזו. האם זה אומר שמהמרים מנוסים יותר צריכים להתעלם לגמרי מהאינטואיציה שלהם?

האם האינטואיציה בכל זאת יכולה לעזור בתהליכי קבלת החלטות?

בספרו "Blink: The Power of Thinking Without Thinking" (למצמץ: הכוח לחשוב בלי לחשוב), מלקולם גלדוול בחן את עיקרון האינטואיציה. למה האינטואיציה, אותן החלטות לא מודעות שמתקבלות על סמך מה שנדמה כמעט מאוד מידע, מתגלה הרבה פעמים כטובה יותר מהחלטות מושכלות, שהושקעה בהן מחשבה רבה?

ניקח למשל את מאמן הטניס המוכשר, ויק בראדן. לבראדן היה כישרון מיוחד – הוא ידע מתי הטניסאי עומד לעשות שגיאה כפולה עוד לפני שמחבט הטניס הכה בכדור. בראדן לא ידע להסביר איך הוא הגיע למסקנה הזו. זו הייתה פשוט אינטואיציה.

כשהוא צפה במשחק בטורניר האינדיאן וולס, בארדן חזה נכון 16 מתוך 17 שגיאות כפולות לפני שהן קרו, למרות ש-91.1% מניסיונות ההגשה השניים היו חוקיים.

אינטואיציה וביג דאטה

המונח "ביג דאטה" (Big Data) מוגדר בתור "כמות גדולה במיוחד של נתונים שניתן לנתח באמצעים ממוחשבים כדי לגלות דפוסים, מגמות וקשרים, במיוחד בנוגע להתנהגויות ואינטראקציות אנושיות". זה פחות או יותר ההפך המושלם מהחלטות אינטואיטיביות מיידיות.

אפשר להשתמש בביג דאטה כדי לזהות אזורים שבהם האינטואיציה ותחושות הבטן שלנו עלולות להכשיל אותנו. דוגמאות בולטות לכך הן ניתוח היכולות של שחקני בייסבול (מאניבול), אשליית "היד החמה" ומקרים שבהם החלטות אינטואיטיביות יכולות להוביל להטיית האישור.

עם זאת, אסור לטעות ולחשוב שיש הבדל כל כך גדול בין שתי השיטות.

בספר “Everybody lies” (כולם משקרים), סת' סטיבנס-דוידוביץ' טען שהכישרון של ויק בארדן לזיהוי שגיאות כפולות היה, בדרכו המיוחדת, סוג של ניתוח נתונים.

בארדן ראה בחייו מיליוני הגשות והיה מסוגל לזהות באופן אינטואיטיבי סימנים לשגיאה כפולה עוד לפני שהיא קרתה. הוא היה מסוגל לנתח את הנפת המחבט של השחקן ולהשוות אותה לאינספור ניסיונות הגשה שהוא ראה כדי לחשב את הסיכוי לשגיאה כפולה.

למעשה, תיאורטית, אם היו לנו את כל הנתונים שהיו לבארדן, היינו יכולים ליצור שיטת ניתוח לחיזוי שגיאות כפולות, המבוססת על אותם נתונים. היינו בוחנים כל הגשה ומשווים אותה לכל ההגשות שבמאגר הנתונים שלנו כדי לבדוק עד כמה היא דומה להגשות אחרות שהסתיימו בשגיאה כפולה.

אינטואיציה והימורי ספורט

ניקח לדוגמה את יחסי הזכייה של משחק רגיל בליגה הספרדית בין ברצלונה לריאל מדריד:

ברצלונה נגד ריאל מדריד

יחסי הזכייה לניצחון של ברצלונה

יחסי הזכייה לתיקו

יחסי הזכייה לניצחון של ריאל מדריד

10.850

5.210

1.358

כל מי שיש לו ניסיון בהימורי ספורט ישים לב מייד לכך שמשהו לא בסדר ביחסי הזכייה האלה. אינטואיטיבית, מי שמבין משהו בהערכת ההסתברויות של תוצאות כדורגל יכול לראות שהסיכוי התיאורטי לניצחון של ברצלונה נמוך מדי ביחסי הזכייה.

כל מי שיגיע למסקנה הזו יצדק. למען האמת, יחסי הזכייה האלה נלקחו מהליין של פינקל למשחק בין בלגיה לתוניסיה במונדיאל 2018. המהמר האינטואיטיבי יודע, גם בלי להיעזר במודלים או לצלול לעומק הנתונים, שהסיכוי של ברצלונה לנצח את ריאל מדריד שונה מאוד מהסיכוי של תוניסיה לנצח את בלגיה.

אם נתייחס לכישרון של ויק בארדן כדוגמה לאינטואיציה בפעולה, אולי נוכל להשתמש בווריאציה של היכולת שלו לטובת הימורי ספורט. אחרי הכל, אם המוח של מומחה הימורים יכול לשמש כמחשב-על, אין סיבה שמהמר לא יוכל לחשב במדויק הסתברויות.

ואכן, יש לא מעט מהמרים מצליחים, כמו לואיס דיונג, שמשייכים את הצלחתם לתפיסה אינטואיטיבית של הסתברויות.

אם מהמר מסוים יכול להגיע לרמה דומה של יכולת, הימור על סמך האינטואיציה יכול להשתלם לו, אבל האם זה באמת ריאלי?

מגבלות האינטואיציה

הבעיה של שיטה כזו היא שיש כל כך הרבה דברים שצריך לעקוב אחריהם וכל כך הרבה אירועים שצריך להמר עליהם כדי לשמור על רווחיות בטווח הארוך. לא ריאלי לצפות שיחסי הזכייה יהיו כל כך לא מדויקים, כמו בדוגמה הקיצונית שנתנו.

המהמר אמור להיות מסוגל להסתכל על הליין ולראות שאולי יש טעות במודל, וכך לבחור אפשרות טובה ומדויקת יותר שעשויה להשתלם לו.

שליטה בידע המאפשר למצוא יתרון ולהמר על פני מגוון רחב של אירועים דומה ליכולת של ויק בארדן לזהות שגיאות כפולות במאות או אלפי משחקים שמשוחקים בו-זמנית.

בארדן היה מסוגל להשתמש באינטואיציה כדי לזהות שגיאות כפולות במשחק ספציפי אחד, אבל אם הוא היה מנסה לעשות זאת במספר רב של משחקים במקביל, מהר מאוד הוא היה מותח את היכולות שלו לקצה.

כדי להמחיש את הסוגיה, נצטט סיפור שסיפר פרשן הכדורגל טד קונטסון על שיחה שהייתה לו עם מאמן נבחרת ארה"ב לשעבר, בוב בראדלי.

קונטסון הסביר לבראדלי על שימוש בתחזית שערים, ובראדלי הצביע על כשלים אפשריים בשיטה כזו, המבוססת על ניתוח נתונים, לחיזוי משחקי כדורגל. בראדלי טען שהוא יכול לצפות בהזדמנות הבקעה ולקבוע אינטואיטיבית מה הסיכוי שיובקע שער בצורה טובה יותר מאשר הנתונים.

קונטסון הבין את דבריו, אבל טען בצדק ש"העיניים של בוב לא יכולות להעריך כל נגיעה בכדור בכל משחק שמשוחק ב-27 ליגות שונות". יכול להיות שהאינטואיציה של בראדלי מדויקת יותר מנתונים שמנותחים בתנאי מעבדה, אבל אי אפשר להשתמש בה כדי לנתח לעומק אינספור משחקים שצריך לנתח כדי להתחרות בביג דאטה.

למה גודל המדגם חשוב?

מגבלה נוספת להימורים אינטואיטיביים היא חוסר היכולת לבדוק את התחזיות. אפשר לבדוק שיטה המבוססת על ניתוח נתונים על פני מספר עצום של משחקי עבר. מנגד, המהמר האינטואיטיבי לעולם לא יגיע לגודל מדגם שיספיק לו כדי לטעון בביטחון שהשיטה שלו רווחית.

יכול להיות שהמהמר האינטואיטיבי יצליח למצוא יתרון גדול מספיק כדי להרוויח פעם אחרי פעם עם מספר קטן של הימורים, אבל אין ספק שזו תהיה משימה קשה.

האם יש מקום לאינטואיציה בהימורי ספורט?

לאסטרטגיית הימורים שנשענת אך ורק על אינטואיציה יש סיכוי קטן מאוד להצליח, אבל אסור לשלול לחלוטין את השימוש בהחלטות אינטואיטיביות כחלק מההימורים.

נניח שמהמר מסוים משתמש במודל שמציע לו להמר על ריאל מדריד במשחק שנתנו קודם כדוגמה. המהמר אמור להיות מסוגל להסתכל על הליין ולראות שאולי יש טעות במודל, וכך לבחור אפשרות טובה ומדויקת יותר שעשויה להשתלם לו. בעצם, במקרה הזה אותו מהמר משתמש באינטואיציה שלו.

באותו אופן, הנתונים עשויים לאותת למהמר שהאינטואיציה שלו במשחק שגויה. אולי היכולת של ברצלונה באותה עונה הייתה גרועה מאוד, או שהקבוצה איבדה שלל שחקני מפתח. במקרה כזה, הנחת היסוד של המהמר ש"ברצלונה היא קבוצה טובה" לא בהכרח תקפה כאן.

"תחושת הבטן (או האינטואיציה) היא בעצם שם כולל ללא מעט מהיכולות המדהימות של הקוגניציה האנושית: היכולת לזהות דפוסים במהירות, לשייך אסוציאציות ולשלב בין מגוון עשיר של חוויות ומספר בלתי נתפס של נתונים כדי להגיע לכדי החלטה".

כשמוציאים החוצה את כוח האינטואיציה מאסטרטגיית ההימורים, מוותרים על מקור מידע עצום. באותו האופן, הישענות רק על האינטואיציה עלולה להיות מאוד מסוכנת בהימורים, כי למעשה אנחנו נשענים רק על היכולת שלנו להבין את ההסתברויות, שעלולה להיות פחות מדויקת ממה שאנחנו חושבים.

כמו בתחומים רבים אחרים, אסטרטגיית הימורים טובה צריכה להתבסס על שילוב בין שתי השיטות.

התרחיש האידאלי יהיה שילוב בין היכולת האינטואיטיבית של מישהו כמו ויק בארדן בהימורי ספורט לעומק הניתוח שמאפשר מודל המבוסס על נתונים. שתי השיטות ישלימו זו את זו, ונהנה מהטוב שבשני העולמות. למעשה, אפשר לומר שמהמרים שישללו לגמרי את האינטואיציה יטעו טעות מרה.

משאבי הימורים - משפרים את יכולות ההימור שלך

משאבי ההימורים של פינקל הם אחד מהאוספים המקיפים ביותר של עצות מקצועיות להימורים שאפשר למצוא באינטרנט. אנו מספקים עצות לכל רמות הניסיון, במטרה אחת פשוטה - לשפר את היכולת שלך להמר בצורה מושכלת.